הכרעת דין בתיק תת"ע 24063-07

נגד  הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך  2.2.2007  בשעה 06:30 לערך נהגה ברכב  בכביש  20 מחלף לה  גרדיה - ק"מ 14.1,  בהיותה שיכורה.  בבדיקת דגימת אוויר נשוף שנלקחה מהנאשמת נמצא ריכוז של 530  מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, כמות העולה על המידה הקבועה, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961.

הנאשמת כפרה בהאשמה המיוחסת לה ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר ניר בנבנישתי, מפעיל מכשיר "הינשוף". עדותו נשענה על מסמכים ת/1-ת/7.

השוטר עצר את רכב הנאשמת לביקורת שגרתית. בעת בדיקת רישיונותיה של הנאשמת הבחין השוטר כי מפי הנאשמת נדף ריח חזק של אלכוהול.

השוטר ביצע לנאשמת בדיקת מאפיינים (ראה ת/5). בשיחה ראשונית עימו מסרה הנאשמת לשוטר כי היתה אצל חברתה ברח' אלנבי וכי היא היתה בדרכה לרחובות. היא מסרה כי בשעה 04:00 היא שתתה בירה אצל חברתה , אולם היא לא מסרה מהי כמות הבירה ששתתה.

במבחני הביצוע  עמידתה היתה יציבה, הליכתה על קו היתה רגילה, היא לא החטיאה הבאת אצבעות לאף בעיניים עצומות, הופעתה היתה מסודרת, התנהגותה היתה רגילה ומפיה נדף ריח חזק של אלכוהול.

השוטר בצע למכשיר "הינשוף", באמצעותו נבדקה הנאשמת, בדיקת כיול בשעה 21:44. הנאשמת נבדקה בשעה 06:52 במכשיר "הינשוף", לאחר שהשוטר וידא כי הנאשמת לא שתתה, לא הקיאה ולא עישנה 15 דקות לפחות טרם בדיקתה (ראה ת/4). השוטר העיד כי הנאשמת היתה לצידו והוא היה עימה בקשר עיין רצוף כדי לודא זאת (ראה עמ' 4 שורה 18).

בדיקת דגימת אויר נשוף של הנאשמת העלתה תוצאה של 530 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף(ראה ת/6). 

תגובת הנאשמת במעמד קבלת הזמנה לדין  וכתב אישום: " אין לי מה לומר".

מטעם התביעה העיד  השוטר צברי שחר, טכנאי מיכשור אכיפה.  עדותו נשענה על מסמכים ת/7-ת/8.

השוטר העיד כי הוא ערך את תעודת עובד ציבור (ת/7) בה נרשם כי בתאריך 22/1/2007 הוא בדק את מכשיר "הינשוף" לאחר שהתגלתה תקלה במכשיר. השוטר תיקן את המכשיר ואחר כך ביצע לו ביקורת שיגרה אשר בסופה  המכשיר נמצא תקין.  השוטר הציג את טופס ביקורת התקופתית אשר הצביע  על הליך  הביקורת (ראה ת/8) וצילום דף מתיק  המכשיר.

השוטר העיד  כי אילו למכשיר "הינשוף" היתה תקלה ביום האירוע,  נשוא הדיון כאן, המכשיר לא היה עובר בהצלחה את  בדיקת הכיול.

הנאשמת העידה להגנתה.

לדברי הנאשמת בילתה במסיבת רווקות בבית חברתה, היא לנה במקום ובדרכה מאוחר יותר לרחובות עוכבה ע"י שוטרים.

לדברי הנאשמת עיכובה בדרך בוצע ע"י שוטר שאף ערך לה בדיקת מאפיינים והעיד בבית המשפט , ושוטר אחר שלא העיד בבית המשפט הוא זה אשר ביצע לה את בדיקת "הינשוף" ומאוחר יותר, לאחר שרכבה נגרר מהמקום, הוא הסיע אותה לביתה.

לדברי הנאשמת פרק הזמן אשר חלף בין מועד עיכוב רכבה בדרך לבין מועד בדיקת דגימת אויר נשוף במכשיר הינשוף היה  שש דקות .

בחקירה נגדית אמרה הנאשמת  כי זמן עיכובה היה בשעה 06:30, היא אישרה כי חתמה על כל המסמכים שהשוטרים הציגו בפניה.   כשנשאלה כיצד קבעה כי חלפו  שש דקות היא הודתה  כי לא הסתכלה בכל אותה עת על השעון וכי  " אמרתי בערך" (עמ' 16 שורה 27).

הנאשמת העידה כי היא שתתה בירה אחת , היא ידעה כי הבירה מכילה אלכוהול אך לא ידעה מהו אחוז האלכוהול בה. לדבריה הרכב בו נהגה עובר לעיכובה בדרך הושבת ושוטר הסיעה לביתה.

מטעם ההגנה העידה נטלי גרין, חברתה של הנאשמת.